פונט: | גודל כתב: - 14 + | רוחב: - 100% + | רווח בין השורות: - 1.5 + | יישור לשני הצדדים

פרק בונוס: פוסט של המחבר על מקורם של מחוללי הזמן

מקור: https://www.facebook.com/yudkowsky/posts/10157671264984228

אף פעם לא יצא לי להשתמש בזה בסיפור, אבל אם אתם סקרנים, הנה המקור למחוללי זמן בהארי פוטר והשיטה הרציונלית

כאשר השיטה הרציונלית שוחררה לראשונה, מישהו ב־Reddit הציע שהסיבה לכך שמחוללי זמן ניתנו לתלמידים הייתה שהם הומצאו לכך מלכתחילה. בשנה מסויימת מנהל של הוגוורסט ניסה לפתור את בעיית תזמון השיעורים הבלתי אפשרית, ובסוף הוא וויתר ואמר "בואו ניתן להם מכונות זמן". הכרזתי מייד על תגובת Reddit זו כחלק מהקאנון.

בהגיון זהיר, אנו יכולים לראות שחייב להיות כאן חלק קטן מעניין בסיפור הרקע, אם כי מעולם לא קיבלתי הזדמנות להרחיב על זה בתוך הספר.

קודם כל, מילה על מקורם של הלחשים בשיטה הרציונלית. לא צריך לציין שהמבנה הבסיסי של היקום אינו מעדיף באופן ייחודי את הביטוי "שתק" ללחש משתק. ישנם מיליארדי אפשרויות עבור לחש משתק. אם אתה נולד ללא הגן המוגלגי המדכא את הקסם שלך, אתה יכול מדי פעם לנחש את הדרך הנכונה להטלת אחד מהכשפים הללו – אם הכישוף הזה אפשרי, ואתה מדמיין מספיק קרוב את הכישוף במוחך. אם אתה מכשף עם שרביט המשמש לכשפים בדמה־לטינית, אתה סביר להניח מדמיין את הכשפים על ידי חיווי בשרביט וביטוי לחשים בדמה־לטינית. אם הדמיון שלך קרוב מספיק לצורה הנכונה, אתה יכול לנחש את התיקונים ולהשלים את הכישוף. לאחר מכן כל אחד יכול להטיל את הכישוף בנוסחה הזו, אפילו אם שפת האם שלו גאלית.

אנחנו רואים רק הצצות של המכניזם הזה בשיטה הרציונלית, אבל אתם תשימו לב שלאחר שהארי מגיע להבנה עמוקה של קסם הפטרונוס, הוא מתחיל להרגיש את חשיבות זווית המרפק; ולאחר שהארי מתאים את הזויות של המרפקים של דראקו, דראקו מצליח להטיל פטרונוס גופני בניסיון ראשון שלו.

לאורך מאות שנות היקום של השיטה הרציונלית, היו הרבה קוסמים שניסו להמציא לחשים וכשפים גדולים שיתנו להם לחזור בזמן כמה שנים ולשנות את העבר. לבטל בכך טעות גדולה, לבטל אמירה מוטעית של מילה אחת, לקנות מטבעות גובלינים…

כשזה קורה, משאלה זו אינה אפשרית תחת כללי הפיזיקה של השיטה הרציונלית. לא ניתן לשנות את העבר. אי אפשר לחזור אחורה יותר משש ומשהו שעות. לא קיים כישוף דומה לזה, כך שלא ניתן לנחש אחד.

יום אחד מנהלת של הוגוורסט נתקלה בבעיה מטמטמת שכל ומתסכלת של תזמון שיעורים, מאות שנים לפני שמחשבים הומצאו. עד לרגע האחרון, האחר צהריים לפני היום בו השיעורים אמורים להתחיל, היא פינתה את גליונות הקלף שלה וניסתה נואשות להמציא כישוף למסע בזמן.

לא כישוף מסע בזמן שייתן לה לשנות את העבר.

אפילו לא כישוף שייתן לה לחזור מאות שנים לעבר ולשאול את מרלין כמה שאלות.

כישוף מסע בזמן שייתן לתלמידים לחזור אחורה כמה שעות ולהגיע ליותר משיעור אחד בבת אחת

מה שאומר שבפעם הראשונה בהיסטוריה הקסומה, מכשפה עוצמתית מנסה להמציא כישוף מסע בזמן שהיה, למעשה, אפשרי.

ישנה סיבה לכך שכל כך הרבה ממציאי קסמים הגיעו מגריפינדור ולא מרייבנקלו. הכישוף הראשון שהמנהלת הייתה מנסה היה שולח אותה שעה אחורה בזמן ומתיז אותה על כל המשרד.

אבל הנה העניין: אם המנהלת הייתה יושבת במשרדה ואז לפתע היו שם חתיכות שמנמנות של רקמות עקובות מדם מעורבות בחתיכות לבוש משלה, היא לא הייתה מטילה את כישוף המסע בזמן שהיא הייתה ממציאה שעה אחר כך.

אז לראשונה בתולדות הקסם הארצי, היקום הפשוט יותר, זה ללא מסע בזמן, היה לא עקבי. ביקום שלא התרחש בו מסע בפעם הקודמת, המנהלת הייתה יושבת במשרדה ללא הפרעה מפיצוץ, ממציאה את הכישוף, מנסה להשתמש בו, חוסר עקביות.

יקום עקבי, אם כן, צריך להיות יקום בו מסע זמן כלשהו מתרחש; ולא מהסוג המחקרי הגולמי המפוצץ את המנהלת על עצמה. אין אפשרות שההתזה תגרום למנהלת להמציא כישוף מסע בזמן המתאים ולהשתמש בו כדי להתיז את עצמה.

וכך מה שקרה היה היקום העקבי שבו המנהלת הופיעה פתאום מאוויר במשרדה ובילתה שש שעות תזזיתיות בעבודה עם עצמה בכדי ללמד את עצמה את המפתח העיקרי של מחולל הזמן שיאפשר לה לחזור שש שעות אחורה וללמד לעצמה כל מה שרק למדה.

אפשר לחשוב שזה היה יכול היה לקרות בכל עת בהיסטוריה הקסומה. וזה יכול היה לקרות. אך זה לא היה צריך לקרות עד הפעם הראשונה שמישהו היה במצב הניחוש להמציא כישוף מסע בזמן שיכול היה לגרום ליקום להיות לא עקבי אחרת.

וזה לא היה קורה עד לפעם הראשונה שבה מכשפה ברמה מחקרית רצתה נואשות לחזור אחורה בזמן… רק כמה שעות…  ולא לשנות שום דבר כלל.

לכן, עד עצם היום הזה, מחוללי זמן משומשים כדי להתיר את סבך לוחות הזמנים של השיעורים של תלמידי הוגוורטס. זו הסיבה שהם הומצאו מלכתחילה.

תגובות נבחרות על הפוסט:

קישור לתגובה

ג'ון ויטל: אני אוהב חלקים מרתקים כאלה, שלא כמו ההשערה של הארי, יש גן מוגלגים, לא גן קסם. האם תוכל להרחיב על זה?

אליעזר יודקובסקי: אף פעם לא יצא לי להשתמש בזה בסיפור, אבל אולי ייצא באפילוג. הסיבה היא כמפורט: אפילו אם היקום שאנו רואים דרך הטלסקופ נראה כאילו כולו ממשי ועם מעט מאוד קסם, אנחנו יכולים עדיין לנחש שהיקום חייב להיות כולו קסום בטבעו, בכלל שאי אפשר להגיע מיקום ממשי ליקום קסום. אבל ביקום ממשי יכול להיות כישוף שיגרום לרובו להראות כמו ממשי. בדומה לכך, אם גוף מתחיל כלא קסום בברירת המחדל, אין דרך לעשות כישוף לא קסום ולהפוך אותו לקסום; אבל אם אנשים מתחילים כקסומים, יכול להיות גן (מלאכותי) מורכב שמדכה את הקסם. זה יעמוד באותם התצפיות הפשוטות של חוק התורשה של מנדל שבשיטה הרציונלית, וייתן אפשרות לסקיבים ספונטנית ומכשפים מדי פעם באוכלוסיה המוגלגית כשהגן המורכב מדי פעם עובר מוטציה והופך ללא פעיל… ויוצר עוד סקיבים במשפחות עם קרובים מוגלגים, בגלל שלגנים המורכבים הקצת פגומים האלו יש יותר סיכוי לעבור מול גן מתוקן מלא בהצלבה כרומוזונית.


קישור לתגובה

קן אוסבורן: טוב, אבל עכשיו בו נשמע איך הארי משתמש בלחששנות כדי לאמת את האפסים של פונקציית רימן זטה, או אם לא, מדוע לא. או מדוע אנשים לא יכולים לרמות במבחנים.

ויתר מזה, עדיף שההסבר הזה יהיה ממש טוב בלהסביר למה אנשים לא יכולים לעבוד על עצמם כדי להיות מסוגלים לשקר בלחששנות.

אליעזר יודקובסקי: קללת הלחששנות עובדת על מה שאתה מאמין בו, לא על האמת. זו גם קללה, וקללות נוטות להיות עמידות יותר מאשר כישופים פשוטים וטריקים כמו אובליויאטה וקסמי זיכרון; הרבה קללות לא אוהבות רמאות. אבל אם אתה מטיל אובליויאטה על מישהו ומשכיח ממנו עובדה מסויימת מבלי שהוא הסכים לכך, ולאחר מכן הוא בדרך רגילה הוא אומר בלחששנית שהוא לא יודע את העובדה, זה יעבור.